האם מותר להשתמש בקיצורי מילים וראשי תיבות בעבודה סמינריונית?


האם מותר להשתמש בקיצורי מילים וראשי תיבות בעבודה סמינריונית?

השאלה שלפעמים המדריכים של נגב אקדמיק מקבלים מסטודנטים היא, האם מותר להשתמש בקיצורי מילים וראשי תיבות בעבודה סמינריונית?

התשובה היא פשוטה ומורכבת בו זמנית!

נתחיל בזה שקיצורי מילים וראשי תיבות בעבודה אינם מקובלים ולא נהוג להשתמש בהם בכתיבת עבודת סמינריון

אבל אני הגשתי כבר עבודה סמינריונית והשתמשתי בראשי תיבות כמו עפ"י, הנ"ל, בד"כ ולא קיבלתי הערה מהמרצה?

נכון! אבל זה שלא קיבלת הערה מהמרצה ביחס לשימוש בראשי תיבות וקיצורים בעבודת הסמינריון אינה מעידה על העובדה כי השימוש בהם אינו מקובל.

 תמיד יהיו מרצים שיקפידו יותר על כללי הAPA (כללי הכתיבה האקדמית) ומאידך יהיו מרצים שלא יקפידו על כך. אין זה אומר שהמרצה טוב יותר, טוב פחות, מבין יותר או מבין פחות.

זה כן אומר, שאתם כסטודנטים צריכים להכיר את הכללים ולדעת ששימוש בקיצורי מילים אינם מקובלים בכתיבה האקדמית.


אבל מה כן מותר אתם שואלים? איפה אני כן יכול להכניס קיצורי מילים?

התשובה היא פשוטה והנה הפרוט ברשימה נוחה להבנה:

1. שימוש בקיצורים הפכו למילים בשפה, מותר ואין צורך לפרש מילים אלה. לדוגמא: המילה תנ"ך אינה זקוקה לביאור וניתן להשתמש בה בקיצור. אותו הדבר עם המילים חז"ל, ז"ל, צה"ל ועוד. 

2. שימוש בראשי תיבות כגון, ע"י (על ידי),  או ביה"ס (בית הספר), אעפ"כ (אף על פי כן) ועוד, אינן מקובלות לחלוטין ואין להשתמש בהן.

3. קיצורים שמאפיינים את הנושאים של עבודת הסמינריון מצריכים בפעם הראשונה הסבר מפורט בסוגריים צמודים. לדוגמא, המילה מהו"ת שלקוחה מעולם הגישור והמשפט, תירשם בפעם הראשונה בעבודת הסמינריון כאשר לידה בסוגריים יוצמד הפרוש באופן הבא : פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום).


שימו לב! קיצורי דר מפריעים לקריאה הרציפה של הטקסט והרי המטרה בכתיבה של סמינריון היא להציג לקורא שלנו טקסט אינטגרטיבי, אחיד ובעל משמעות מובנת.


סיימתם לכתוב את עבודת הסמינריון? תנו לאדם שאינו מהתחום לקרא אותה. אם הוא מבין את הכתוב, העבודה שלכם מעולה!!