סיכום שיעור- מוסר ועסקים


 


  • מוסר חכם  - לעשות את הדבר המוסרי כי זה חכם עסקית.
  • מנגנון השוק – אף אחד לא ייכנס לשוק אם זה לא כדאי לו, בהתעשרות לא מדובר על ניצול אלא על חליפין / שירות.
  • היד הנעלמה – מנגנון שידאג שכוחות השוק יסדרו את הדבר בצורה הטובה ביותר. המערכת הכלכלית חיה ונושמת והיא תמצא בעצמה את נקודם שיווי המשקל האידיאלית. מנגנון זה פועל לטווח הרחוק – זוהי גישה של הקפיטליזם.
  • משק אוטרקי – הרעיון הינו לכלכל את עצמי, אף אחד לא דואג לי, לא להסתמך על אף אחד.
  • גלובליזציה (ההיפך משוק אוטרקי):
          א. יתרון " יחסי של ריקרדו " – כל אחד יעשה מה שהוא מתמקצע בו.
          ב. עלויות המרת המטבע – הרעיון הוא לאחד את המטבע לחיסכון בעלויות ההמרה.
          ג. חברות בינלאומית עם שלוחות בכל העולם – לא מרגישים מחויבות למקום בו נמצאים.
          ד. זיהום סביבתי בעקבות פעולות שנעשו.
  • הקשת המזרחית – קבוצה אינטלקטואלית שטוענת שקיים אי שוויון בחינוך, ברכוש וכדומה.
  • בקורס זה עסקנו בשלוש רמות מחקר:
           א. חברה כוללת – יחסים בין המוסד הכלכלי של המדינה לשאר מוסדות החברה (דוגמת
                                    הקיבוצים והפסיקה נגדם בטענת בעלות על אדמות המדינה).
           ב. רמת הארגון לבעלי העניין – בעלי העניין אלו אנשים שיש להם עניין בעסק.
           ג. רמת הארגון כלפי העובדים (עניין תשלום השכר, ניצול העובדים וכדומה).
  • אדם סמית – אבי הכלכלה הקלאסית.
  • מיתוסים בעולם העסקים (לא הנחות יסוד – טענות אנשי עסקים):
          א. בעסקים אין מוסר (בביצוע עסקים המוסר נשאר מחוץ לדלת).
                    -   רחיצהמוסרית– משתמשים בניסוח נקי – כך ניתן לדעת כי אותו אדם יודע שהוא          
                                                 עושה משהו לא מוסרי אבל משתמש במילים נקיות.

                      -  אילמותמוסרית– מנהלים שעושים דבר מוסרי לא יעידו על הדבר מחשש  
                                                   שהעובדים יבינו שפעולה מוסרית מותרת.

            ב. העסקים הם מעין משחק (צד אחד מכיר את הכללים וצד שני לא מכיר כלל).
            ג. השוק הינו ג'ונגל ( דרוויניזם – החזק שורד).
            ד. אי אפשר לשלב בין רווח למוסר – הטענה הפופולארית ביותר.

  • דילמת האסיר – אם אני במצב של שוק כג'ונגל לא ייתכן שיתוף פעולה ואז שנינו נפסיד. במצב win – win נגיע למטרה של עליונות בשוק ולא נתעסק כל היום במלחמה מתישה.
  • הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית – הכלכלה הקלאסית נשענת על ערכים מוסריים:
          חופש – הבחירה, היוזמה והשוק.
          צדק – כל אחד לפי מאמציו או תרומתו.
          שוויון – כולם נהנים מחופש פעולה זהה.
          טובת הכלל – אם כל אחד ידאג לעצמו יהיה טוב בעולם.
  • כלכלה פוזיטיבית – תומכת במנגנון היד הנעלמה – כדי לקבל החלטות כלכליות צריך לאפשר לשוק להתאזן לבד.
  • כלכלה נורמטיבית – יש צורך להכניס למנגנון היד הנעלמה התערבות של מנגנונים חיצוניים. ישנם מוצרים שלא יהיו אם לא יכריחו אותם וכדומה.
  • הנוסע החופשי (הטרמפיסט) – תנאים לקיום :
          א. רבים רוצים.
          ב. משעה שיש לו קיום והוא נמצא לכל דורש.
          ג. כולם נהנים ממנו באותו הזמן וצריכת האחד אינה פוגעת בשני.
  • פתרון בעיית הנוסע החופשי:
          א. התערבות ממשלתית – כלכלה נורמטיבית.
          ב. ריסון עצמי – אינטרס עצמי נאור – באינטרס זה חייבים אמון שהוא ערך מוסרי בלתי
              רציונאלי.
    דוגמא לנוסע החופשי:
         רוצים להביא שומר למכללה וחלק לא משלמים.
  • הכלכלה הקלאסית טוענת (אדם סמית):
          א. הדרך לשגשוג של החברה כולה הינה דרך הכלכלה – דרך הכסף.
          ב. בכלכלה הקלאסית יש מודל של היצע וביקוש – יש יצרנים, צרכנים ושוק פתוח. תמיד נגיע  
             לשיווי משקל שיבטיח את כמות הייצור המתאימה ואת מחיר המוצר.
    הרעיון הוא כשיש שוק חופשי לכל אחד יש תועלת זהה לאותו מותר.
  • הרעיונות של השוק החופשי:
          א. התנהגות רציונאלית.
          ב. אינטרס עצמי.
          ג. תועלת עצמית ( האם היא מספקת? )
          ד. אמון.
          ה. היד הנעלמה – השוק יגיע לשיווי המשקל הרצוי.
  • הנחת הידע המושלם (שוק חופשי) – בשוק החופשי יש הנחה שיש לכולם את הידע המושלם, ליצרן ולצרכן, וכך בעצם זה שוק חופשי. במציאות אין ידע מושלם וליצרן יש יתרון.
    בעיה של ידע מושלם מובילה ל – א. מונופוליזם.
                                                 ב. קרטלים (גרוע ממונופול – מכיוון שזה מונופול מבלי ידיעה).
  • הנחת האגואיזם – אדם סמית אומר תהיו אגואיסטים ואז כולם ייהנו.
            אלטרואיזם – אנשים הפועלים כנגד אגואיזם.
    ישנה תפיסה הטוענת כי לא אגואיזם קובע אלא הוגנות. הוגנות זה דבר לא רציונאלי ולא כלכלי.
  • מדדים לעסקה הוגנת / לא הוגנת – בסיס העסקה, הצגת התוצאות לדורשים, הזדמנויות פעולות הפירמה.
  • גישות של ההתערבות הממשלתית:
          א. סוציאליזם – המדינה שולטת על הכול. כל אחד לפי יכולתו וצרכיו.
          ב. מדיניות רווחה – התערבות ממשלתית חלקית. התערבות במקום בו יש שכבות חלשות, זקנים
                                     וכדומה .
          ג. ליברליזם דמוקרטי – אין צורך בהתערבות השלטון. הציבור יודע מה טוב לו.
  • הקשר בין חוק ומוסר – יש הרבה חוקים לא מוסריים כגון חוקי הנאצים, חוקים נגד שחורים וכדומה. החוק הוא נושא של כדאיות לעיתים של תועלת ואילו מוסר הוא לא.
  • ריסון ממשלתי – ריסון של המערכת הממשל על המערכת הכלכלית.
    המטרות :
          א. מניעת תחרות אינה הוגנת – הגבלים עסקיים, קרטלים וכו'.
          ב. הגנת הצרכן – פרסומות שקריות.
          ג. הגנה על עובדים – בית הדין לעבודה.
          ד. הגנה על איכות הסביבה.
          ה. עזרה לאזורי פיתוח לאוכלוסיות חלשות.
    המתנגדים לריסון הממשלתי טוענים:
          א. פוגע ביעילות הכלכלית ומעוות אותה ( הקבלנים נפגעו מחוסר בעובדים זרים).
          ב. נוגד את המוסר האישי כי ישנו פיקוח ולקיחת חופש בעקבותיו.
          ג. מערכות הבקרה מאוד יקרות ולא יעילות – המשרד להגבלים עסקיים – תחזוקתו יקרה וכדי
             להטיל הגבל הוא צריך הוכחות שקשה להשיג.
          ד. כשמרסנים יותר מדי משתקים, כדוגמת המערכת הרפואית.
  • מגבלות הריסון הממשלתי:
          א. החוק עוזר רק לעוזריו – החוק הוא טוב רק שמצייתים לו.
          ב. החוק מגיב באיחור – רק אחרי שקורים מקרים מחוקקים חוקים.
          ג. לשון החוק הינה כללית לכן יש חריגות / פריצות.
          ד. "הרוכב תלוי בסוסו" – בעלי ההון משפיעים על החוקים לטובתם וצריך לרסן אותם.
          ה. גדול מידי כדי ליפול – דוגמת הקיבוצים. אם אתה גדול מידי סביר להניח שלא תיפול, כי אם
              תיפול הרבה ייפלו איתך.
  • קארל מקס  - טען שהחברה בנויה ממעמדות  - פועלים ובעלי הון. תמיד יהיה מתח ופער בין שני פלגים אלו. בעלי ההון שולטים בשלטון ומחוקקים לפי מה שמעשיר אותם.
  • גבולות שאדם בחברה צריך לקחת בחשבון:
          א. כלכלי.
          ב. חוקי.
          ג. מוסרי.
    מהו המדרג הנכון?
    אם נשווה כלכלי מול חוקי בד"כ הכלכלה מנצחת את החוק משיקולי עלות תועלת.
    אם נשווה כלכלי מול מוסרי בד"כ המוסר ינצח.
    ולכן הדירוג הנכון יהיה : מוסרי => כלכלי => חוקי.  הדבר נכון לטווח הארוך!
  • ריסון פנימי – אם אין ריסון חיצוני נותר הריסון הפנימי בארגון.
    "תפוחים רקובים או סלים רקובים" – אם זה תפוח רקוב זה אומר שיש לאתר אותו ולהוציא, אם זה סל רקוב האווירה בארגון בעיתית. צריך ליצור אווירה שתעודד התנהגות מוסרית.
    ישנם שני קשיים:
          א. לעבור ממצב של אינטרס עצמי לאינטרס עצמי נאור – אני דואג לעצמי ע"י כך שאני דואג
              למישהו אחר.  
          ב. "בעיית הערובה"  - יישום ברמת הענף – אם אני יעשה את זה אני צריך שכולם יעשו.
  • מושגי יסוד בתחום המוסר:
          א. התנהגות מוסרית – 1. ע"פ הכלכלה הקלאסית  - אינטרס עצמי – אני ידאג לעצמי והוא ידאג
                                            לעצמו.
                                        2. ע"פ איש החוק – חוקי משמע מוסרי ולכן התנהגות מוסרית זה שמירת
                                            החוק.
                                        3. ע"פ מנהל חברה – מוסרי זה לעשות את מה שמצפים ממני.
          ב. יחסיות מוסרית – מתבטא בשתי קטגוריות:
                                        1. יחסיות נאיביות – האיש יעשה את הטוב בעיניו, מה שהוא חושב
                                            שמוסרי. אין אחידות חברתית, המוסר אינדיבידואלי. לכן יש פה  
                                            נאיביות – מאפשר לכל אדם להחליט מה מוסרי.
                -  טענות נגד יחסיות נאיביות:
                                  א. תהיה הצדקה למעשים רעים.
                                  ב. תהיה אנדרלמוסיה ולא יהיה שיתוף פעולה.
                                  ג. זוהי קביעה מוחלטת המצדדת בדבר יחסי.
                                        2. יחסיות תרבותית – כללי המוסר הם מקומיים, לא אינדיבידואליים, זו  
                                            יחסיות תרבותית ולא גיאוגרפית.  התיאוריה הפוקציונליסטית מצדדת
                                            בגישה:
                                            אם נבטל את מערכת היחסים בחברה, החברה תתפורר כי זה מה  
                                            שמייחד אותה. הם מדמים את החברה לגוף האדם וחלקיו – לכל חלק
                                            יש תפקיד, והאחד לא חשוב מהשני. המוסר היחסי חייב להתקיים  
                                            בחברה זו בכדי שתתקיים.

                -  טענות נגד יחסיות תרבותית:
                                  א. משמרת את הדברים הלא טובים של החברה.
                                  ב. נהוג אצלנו כי זה ריווחי לנו.
                                  ג. מי קובע את הנורמות בחברה? בעלי הכוח קובעים נורמות שמשרתות
                                      אותם.
  • אגואיזם נאור – תעשה את הדבר הטוב ביותר עבורך לטווח הארוך! ( מטרת הקורס להביא אותנו לאגואיזם נאור / מוסר חכם ).
  • אחריות מוסרית –  ממי אפשר לדרוש להיות לא מוסרי?
    פסיכופת נחשב כלא שפיט לכן המעשה שעשה לא מוסרי.
    נקודת המוצא : האם האדם שפוי בכלל => האם מודע למעשיו => לא מסוגל להבין את ההשלכות להתנהגותו.
  • האם ניתן לייחס לארגון משמעות מוסרית?קיימות מספר גישות:
          א. הארגון כישות א – מוסרית. אין קשר בין הפירמה למוסר.
          ב. הארגון כישות מוסרית בפני עצמו.
          ג. הארגון כצירוף של אישים.
    הנחות יסוד לאפשריות של 2 הטענות האחרונות (ב ו -  ג ):
                    1. תורת האורגניזם – קובעת כי האדם והארגון זה כמו הידיים ושאר חלקי הגוף.לא ניתן
                        להפריד בניהם, זו יחידה אחת ולכן לא נכון לעשות הפרדה בין הפירמה לעובדים.
                    2. תורת הגשטלט – קובעת כי לקולקטיב יש קיום משל עצמו מעבר לבני האדם
                        המרכיבים אותו ולכן אפשר ליחס את הידיעה הקולקטיבית לארגון.
           - שתי התורות הנ"ל מצדדות בכך שניתן לייחס משמעות מוסרית לארגון!
  • מה תפקיד המוסר בהתמודדות עם בעיות ממשיות?
    קיימות שלוש גישות:
           א. מלמעלה למטה – דברים גדולים, ברומו של עולם.
           ב. מלמטה למעלה- נבנה כללי מוסר פרי המציאות.
           ג. שיווי משקל מבוקר ( רולס 1971 ) – מגשרת בין שתי הגישות הראשונות.
  • עקרונות המוסר – משמשים מודל לקבלת החלטות, רוצים לראות את הדברים מבחינה יישומית ואל שמימית.  
       עקרון מוסרי                            היבט התנהגות                 שאלה מוסרית
       א. תועלתיות (מיל)                    תוצאות המעשה               האם המעשה משרת את טובת
                                                                                        הצדדים המעורבים?
       ב. חובות וזכויות (דונלסון קנט)    מניע המעשה                  האם המעשה מבטא את חובות
                                                                                        העושה לאחרים?
       ג. צדק (אריסטו ורולס)               המעשה במסגרת             האם המעשה מתיישב עם סדרי
                                                     המערכת החברתית          חברה רעועים?
       ד. סגולות טובות (אריסטו)           העושה (האישיות)          האם המעשה מבטא תכונות נפש
                                                                                        נעלות / אצילות?  
       ה. הסכמה חברתית                      יחס המעשה                  האם המעשה מתיישב עם נורמות
                                                      לנורמות המקובלות        מקובלות במסגרת מוסדית נתונה?








  • תועלתיות (מיל ובנטהאם) – גישה הנקראת טלאולוגיה (טלוס = תכלית / תוצאה ). ביסוד תורה זו עומדת על " עקרון האושר המרבי "  - תבחר את המעשה שיביא את מירב האושר למרב בני האדם. בנטהאם ומיל מזהים אושר עם רגשות הנאה והעדר כאב, הם פרקטיים. על פיהם יש להעריך את המעשה רק ע"פ התוצאה ולא ע"פ מניע או כוונה.
    אין מעשים שאסור לעשותם – כל מעשה שיביא את מירב האושר מותר. כל מעשה המביא לתוצאה טובה כשר.
    התועלתיות מדברת על טובת הכלל ולא על טובת היחיד ועומדת בניגוד לאגואיזם ( להביא אושר על עצמך). בבסיס הגישה יש הנחה שניתן ליישם טכניקות כלכליות של עלות ותועלת כאשר המעשה הראוי זה שתורם תרומה נטו גדולה יותר לרווחת הכלל. יש להתייחס לטווח קצר וטווח ארוך.
    יש רעיונות שלא ניתן לבנות על דעתו של מיל:
          א. יש פעולות שלא ניתן למדוד – ערך חיי אדם.
          ב. פעמים רבות מתכוונים לעשות למישהו רע ויוצא טוב.
          ג. ישנן פעולות שניתן למדוד אך ורק בטווח הרחוק.
    מתוך זה יש אבחנה בין "תועלת אקט" ל"תועלת כלל":
          א. תועלת אקט – בוחן את תוצאת המעשה (המעשה רע אך התוצאה טובה).
          ב. תועלת כלל – בוחן את הכוונה למעשה.
  • חובות וזכויות (דונלסון) – השיטה בנויה על חובות וזכויות.
    החובה דורשת מהאדם האחר לא לסכל את הזכויות שלו. חובות וזכויות משלימים זה את זה. אין חובות בלי זכויות ולהפך. בזכויות מבחינים בין זכות חיובית לזכות שלילית.
          א. זכות שלילית – דומה לחובה אבל יש בה אקט מוסרי. זה בעצם חובה המוטלת על האחר לא
             להפריע לבעל הזכות לממש אותה.
          ב. זכות חיובית – זכות לעזור.

-  ההבדל בין גישה זו לתועלתיות – התועלתיות שמה את הכלל במרכז  - היחיד לטובת הכלל ואילו
    בגישה זו הכלל לטובת היחיד.

  • הגישה הדאונתולוגית (עמנואל קאנט) – ביוונית חובה.
    (הגישה של מיל הינה תלאולוגית – קשורה לתכלית).
    גישה זו מתייחסת לחוקים המוסריים שצריכים להנחות את ההתנהגות. לא מעניין התוצאה אלא ע"פ איזה כלל פעלת.
    ע"פ קאנט – "אני יכול לבחון דבר מוסרי רק ביחס לרצון שלי" – זהו החלק שעליו אני שולט, התוצאה לא באחריותי ולכן היא לא מעניינת. כל מה שמחוץ לשליטתי לא מעניין.
    קאנט מבחין בין מניעי פעולה טבעיים (רגשות, יצרים, אינסטינקטים) שכופים עצמם על האדם ובין רצונו שזהו הכושר להחליט ולפעול מתוך הכרה מוסרית.
          א. ציווי ראשון – " עשה מעשך רק ע"פ אותו כלל מעשי אשר בקבלך אותו תוכל לרצות גם כן
             שיהיה חוק כללי " – עשה משהו אם אתה מאמין שכולם צריכים לעשות אותו. לאדם יש את
             הכושר לחוקק חוקים שיהיו תוצאה של תבונה ולא של אינטרסים. הבסיס כאן הינו שוויון
             והדדיות.
          ב. ציווי שני – " עשה פעולתך כך שהאנושיות הן שבך והן שבכל אחד אחר תשמש לך לעולם גם תכלית ולא אמצעי בלבד " – אל תשתמש בבני האדם כחפץ, זה לא מוסרי. תסתכל באדם כאישיות ולא כחפץ.
    לפי קאנט זכות שלילית קודמת לזכות חיובית.
    קאנט תולה הכול בתבונה ומוותר על הרגש. הרגש זה חלק מהאדם ואי אפשר להגיד שמעשה מתוך אהבה אינו מוסרי. קאנט הוא טכני.

  • צדק (אריסטו) – התאמת חלקו של המקבל לזכות מסוימת המצויה בידו.
    לאריסטו שני סוגי צדק:
           א. צדק מחלק – חלוקה שווה של הדברים.
           ב. צדק מתקן – איך נתקן את מה שקרה. דין שווה לעניינים שווים (לא לאנשים שווים).
  • צדק ע"פ סוציאליזם – לכל אחד ע"פ צרכיו וכל אחד ע"פ יכולתו.
    הבעייתיות:
           א. אין קשר ישיר בין תרומה לחברה לגמול אישי.
           ב . הצדק נוגד את עקרון החירות – כמו החירות להרוויח.
  • צדק כהוגנות (ג'ון רולס) – תורת הצדק כנגד תורת התועלתנות ( התועלתנות רואה את החברה כדבר עיקרי והפרט חסר משמעות).
     בבסיס גישתו בני האדם שווים וחופשיים לפעול ע"פ טובתם האישית. מדבר על חלוקת האושר באופן הוגן. יש לחלק את האושר בדרך של מו"מ הוגן ללא כפייה.
    "מאחורי מסך הבערות" – המו"מ צריך להתחיל מאפס, אף אחד לא יודע מי החזק ומי החלש, לא יודעים את הכללים.
    "רעיון המקסימין" – הסכום המקסימאלי שתהיה מוכן לשלם על משהו כדי שישתלם לך – אם אף אחד לא יודע מה מצבו, ההחלטות שיתקבלו הן שהחלשים יקבלו את הבסיס.אדם חושש מהרע מכל ונרתע מהימור נועז ומבקש להבטיח לעצמו מינימום משביע רצון".
    הביקורת:
          א. יש כאלה אוהבי סיכונים.
          ב. רולס יוצא מנקודת הנחה שבני אדם אדישים לפער חברתי כל עוד הוא שווה להם. אם אני
              יקבל אל אכפת לי שאחרים לא יקבלו.
  • צדק (נוזיק) – קפיטליזם – שולל את הסוציאליזם ושולל את התועלתיות (מיל) שמצדיקות פגיעה ביחיד. תומך ברולס ברעיון שצדק צריך לנבוע משיתוף פעולה אולם מתנגד לאופן החלוקה שרולס מציע.
    אומר שצריך לפעול ע"פ "תורת הזכאות" – מכל אחד לפי רצונו לתת ולכל אחד לפי הרצון לתת
    לו – כל אחד ייתן מה שהוא רוצה – זה צדק.
    כאן אין מסך בערות , אין דאגה למישהו אחר ואין טובת היחיד / רבים.
    נוזיק זה המשענת המוסרית של הקפיטליזם, הוא שולל את הזכות החיובית.
    ע"פ נוזיק אין מדינה שתחליט אם לעזור או לא. היחיד יעשה כרצונו בפרי עמלו – סותר את מיל שטען שצריך להפקיר את הרכוש לטבת הכלל.
    הביקורת:
          א. שלילת כל זכות חיובית (הזכות לעזור) – משמעותה הפקרת האדם לגורלו.
  •   סגולות טובות – גישה ישימה שנבנתה מלמטה למעלה ונשענת על הרעיונות הפילוסופיים הנ"ל.
    הרעיון – קיימת זהות בין הרציונל למוסר.
    בניגוד לקאנט שניתק בין גש למוסר.
  • אריסטו מדבר על שתי סגולות נפש:
           א. סגולות עיוניות – קשורות לתבונה, באות לידי ביטוי במחשבה (למשל חוכמה)
           ב. סגולות מוסריות – שייכים לתחום הרציונל, נדיבות, אמינות, ידידות ונרכשות ע"י אקט
               מסוים. הן מתגלות ביחס שבין אדם לחברו.
    לדעת אריסטו סגולות מוסריות קשורות לחוכמה מעשית ולסגולות טובות – כדי להיות אדם מתון אני צריך חוכמה כדי להבין את זה.  






סגולה טובה משלבת שלושה מימדים:
       א. רגשי – בלב.
       ב. הכרתי – בשכל.
       ג. פועלי – אקט מסוים.
אריסטו טוען שיש למצוא את האמצע שבין הדברים – ייתכן שאדם חונך לקמצנות או אדם שחונך לבזבזנות – אף אחד מהם לא מספיק טוב, צריך למצוא את האמצע שזה נדיבות.
גישה זו טוענת שאדם נושא באחריות מוסרית לא רק על מעשיו אלא גם על אופיו – אי אפשר ליצור הפרדה.
מבחינת אריסטו זה רציונל ( תכונה של אדם ) להיות מוסרי – אם אתה מוסרי סימן שאתה רציונאלי, בניגוד לדאונתולוגיה (קאנט) והתלאולוגיה (מיל) המתמקדות המעשה היחיד:

קאנט אומר – גילו רצון מוסרי טהור, מיל אומר – תועלת אמצעי להשיג תועלת לכלל.

הסגולות הטובות ע"פ מיל תופסת את המעשה המוסרי לא כאקט יחיד אלא כמעשה מצטבר.

  • דילמת המנהל וסגולות טובות:      א. דילמה מוסרית אמיתית – עומד בפני סוגיה מוסרית.
          ב. בעיית ההתרצות – עומד בפני סוגיה מוסרית ויודע מה מוסרי ומה לא, אבל גורם אחר גורם
              לו לעשות אחרת – לחץ חברתי, ציפיות, רצון לרצות אחרים.
    הפתרון לכך זה סגולות טובות – סגולה טובה תגרום לי משאבים, להביא לכך שכולם יהיו מרוצים.
  • מודל השלבים (אביבה גבע) – איך מנהל צריך להתמודד עם בעיה?
          א. לשאול מהי הסוגיה העומדת בפניו?
          ב. האם ישנה בעיה מוסרית? (נעביר את זה דרך מיל=>נוזיק=>רולס....).
          ג. אם יש בעיה מוסרית – ננסה לפתור באמצעות סגולות טובות.
          ד. מנסים להגיע להחלטה על בסיס הסכמה.
          ה. האם הפתרון מתאים לקווי היסוד של הארגון?
  • עקרונות הקפיטליזם:
          א. מה מוסרי בלהיות רציונאלי – רציונאלי זה מוסרי כי בעצם הלא רציונאלי נתפס כחייתי.
          ב. סיכון המשקיע – הסיכון הוא של היזם המשקיע. הקפיטליסט טוען שהוא מוסרי כי הוא  
              משקיע כסף ומסכן את עצמו.
          ג. שחרור האחר – קפיטליזם זה חוסר שליטה בפרט . לפני הקפיטליזם הייתה הכנסייה הקתולית
              ששלטה שליטה מוחלטת בבני האדם – קבעה מה נכון ומה לא.
          ד. התעשרות אינה גזילה מאחרים – מנגנון השוק.
          ה. רעיון מוסרי לחלוטין – עבודה קשה ותוצרת – עבודה זה מוסרי. מדובר בחופש הבחירה –
              אם נגביל חופש זה הדבר אינו מוסרי.

מתנגדים לקפיטליזם:
סוציאליזם – טוען שאם זה מבוסס על אינטרס עצמי הקפיטליסט ייצור מנגנון עושק, הוא ינצל את כל המשאבים כדי להטיב עצמו ולא להטיב עם החברה.
ע"פ הסוציאליזם צריך לדאוג לכולם, המדינה היא הגורם שידאג.

           

 

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.